פסק-דין בתיק עת"מ 22157-03-12

1.         העותר מבקש להורות למשיב לאשר לו לימודים אקדמיים לפי תקנות הנכים (תגמולים ושיקום), (לימודים לרכישת מקצוע), תשמ"ח - 1987 (להלן: תקנות הנכים).

2.         לטענת העותר:

א.         הוא מוכר כנכה צה"ל משנת 1983. יש לו דרגת נכות של 20% לצמיתות, בגין נכות ברגל ובברך הימניים. בעבר עבד בחברת דואר ישראל כממיין דואר, במשך 3 וחצי שנים, באמצעות חברת "תגבור בע"מ".

            חלה החמרה בנכותו באופן שהדבר מנע ממנו להמשיך בעבודתו, כפי שנקבע בחוות דעת של ד"ר גפן טמיר, מומחה לרפואה תעסוקתית מיום 3.10.08, בה נאמר כי חלה החמרה בנכותו, שאותה יש להעריך כנכות של 60%, וכי הוא מסוגל לעבוד בעבודה הדורשת הליכה ועמידה בפרקי זמן קצרים בלבד, ללא הרמה ונשיאת משאות כבדים, תוך התאמת עמדת העבודה למגבלותיו הפיזיות - הצורך ליישר את הברך מדי פעם, ולאור זאת יש לשקמו מחדש בשים לב למגבלות הנ"ל.

            בתאריך 6.11.10 נערכה השלמה לחוות הדעת הנ"ל, בה נאמר שהעותר מסוגל לעסוק אך ורק בעבודות שמתבצעות בישיבה. בשל ההחמרה הנ"ל פוטר מעבודתו.

ב.         במצב האמור, פנה העותר אל המשיב בבקשה לאשר לו מימון לימודים, בהתאם לתקנה 8(א) לתקנות הנ"ל. המשיב סירב לבקשה. העותר ערער על סירובו של המשיב בפני ועדת ערערים בתיק ו"ע 1138/09, מיום 8.4.10, שדחתה את הערעור על הסף מחמת מעשה בית דין.

            על החלטת ועדת הערעורים ערער העותר לבית משפט זה בשבתו כבית משפט מחוזי, בע"א 38990-05-10.

            בפסק הדין שניתן בערעור הנ"ל נקבע כי בתאריך 23.9.09 שלח המערער למשיב חוות דעת רפואית ממנה עלה לכאורה שחלה החמרה בנכותו,  המונעת ממנו להמשיך ולעסוק בעבודתו, במסגרת בקשה לאישור לימודים לרכישת מקצוע, שהיתה בקשה נפרדת שלא הוכרעה קודם לכן במסגרת הבקשה לביטול השיקום, ועל כן הוחלט להחזיר את הענין לקצין התגמולים על מנת שיבחן את בקשת העותר לאישור לימודים, לאור תקנה 8(א) לתקנות הנ"ל, וזאת על רקע טענתו שחלה החמרה בנכותו המוכרת.

            לאור פסק הדין הנ"ל פנתה הגברת ממון אביאלה, קצינת תגמולים לגב' דליה מימון, מנהלת מחוז שיקום באר שבע, על מנת לטפל בענין בהתאם להחלטת בית המשפט מתאריך 21.12.10.

            ביום 13.4.11 ניתנה החלטה של הממונה מטעם המשיב, בה נאמר כי לנוכח העובדה שבעבר קיבל סיוע ללימודים אותו הפסיק על דעת עצמו, לאור העובדה שלא חלה החמרה בנכותו המונעת ממנו להמשיך לעבוד, ולאור העובדה שהסיבה להפסקת עבודתו לא היתה נעוצה בסיבות התלויות בו, הוחלט לדחות את בקשתו לקבלת סיוע נוסף ללימודי משפטים.

ג.          בתאריך 1.5.11 הגיש העותר ערעור על ההחלטה הנ"ל בפני ועדת הערר מטעם המשיב, אליו צירף את חוות הדעת הרפואיות האמורות ואת הודעת הפיטורים, ובתאריך 26.9.11 החליטה הועדה כי טרם תתקבל החלטה בענינו, יש להפנותו לאבחון מקצועי ולאחר מכן תשוב הועדה לדון בענין.

            לאחר שהתקבלו ממצאי האבחון החליטה ועדת הערר שלא לאשר לעותר לימודי משפטים כפי שביקש, אך אפשרה לו לבחור בקורס מקצועי לצורך הכשרתו התואם את נטיותיו וכישוריו כפי שבאו לידי ביטוי בהמלצות של מכון "אדם מילא" שהתיחסו ללימודי קורס/תעודה מקצועית בתחומים הקשורים לעבודה עם אנשים בדגש על מתן שירות, ייעוץ, הוראה והדרכה, קורסים בתחום התיירות כגון סוכן נסיעות, קורסים בתחום המשרדי  וקבלת עזרה בעבודה בתפקידים הקשורים במתן שירות, עזרה והדרכת לקוחות.

            כנגד ההחלטה הנ"ל הוגשה העתירה נשוא דיון זה.

ד.         בקשר לכך טען העותר כי החלטת המשיב לא היתה סבירה, התעלמה מקביעתו של מכון "אדם מילא", לעותר יכולות שכליות הנעות סביב הממוצע הנמוך באוכלוסיית בעלי תעודת בגרות מלאה (אוכלוסיה אקדמית), וכי הוא בעל פוטנציאל ללימודים אקדמיים בתחומים הומניים. בקשר לכך נאמר על ידי אותו מכון, כי לא היה ממליץ לעותר לפנות למסלול אקדמי, הן בשל אורכו והן בשל הסיכוי לעשות בו שימוש.

לטענת העותר, קביעה זו היתה בגדר המלצה בלבד, והיה על המשיב להפעיל את שיקול דעתו בשים לב ליכולתו של העותר ללמוד לימודים אקדמיים.

כמו כן, טען העותר כי בראיון עם הפסיכולוג התעסוקתי  ובאבחון שנעשה בו במכון "אדם מילא", ביקש ללמוד לתעודת הוראה, מקצוע שהוא נדרש ומבטיח עבודה מכובדת לטווח ארוך, אך הממונה בהחלטתו מיום 13.4.11, וועדת הערר בהחלטתה מיום 5.1.12, התיחסו ללימודי משפטים בלבד, בעת שהעותר לא ביקש ללמוד משפטים כאמור, והתעלמו מהמלצת מכון "אדם מילא" ביחס לאפשרות של העותר להתקבל ללימודים שיאפשרו לו עיסוק בהוראה, בעוד שהלימודים עליהם המליץ המשיב אינם בעלי אופק תעסוקתי לטווח רחוק, ויגרמו לו להיות עובד זוטר, חסר השכלה רחבה, בלי אפשרות לקידום.

בנוסף, טען העותר כי לא זומן להופיע בפני ועדת הערר ועל כן לא ניתנה לו אפשרות נאותה להשמיע את טענותיו. כפי שמתחייב מפסיקת בית המשפט בע.א 4500/07, מידן נ' קצין תגמולים. כמו כן, לא נימקה ועדת הערר את החלטתה הנ"ל, ויש חשש שאף לא נערך פרוטוקול המשקף את הדיון בוועדת הערר.

עוד טען העותר כי החלטת המשיב פוגעת בזכותו החוקתית לבחור משלוח יד, וללמוד את מה שהוא חפץ ופוגעת בזכויות לשוויון, לחופש העיסוק.

לאור זאת ביקש העותר לבטל את החלטת ועדת הערר ולאשר לו מימון לימודים אקדמיים לצורך רכישת מקצוע מכובד ונדרש, בתחום עיסוק כדוגמת הוראה.